בואו נעשה את זה קצר וברור: כן. אפשר להושיב מגיל חצי שנה (כן, גם אם התינוק עוד לא מתיישב בעצמו), זה לא יהרוס לו את עמוד השדרה ולא ידפוק לו את האגן.
סבבה? יופי.
עכשיו בואו ניכנס ממש קצת לעומק.
** למה בעצם לא להושיב?
תינוקות אמורים לבלות על הבטן ובנסיונות תנועה על המשטח.
סה"כ יש להם עוד מלאאא מלא זמן לשבת ואין ממש טעם "לתרגל ישיבה" סטטית בדרך כלל.
הרבה פעמים ננסה להושיב את הפיצקול והוא "ינזול" הצידה או יתכופף קדימה (זה קורה גם בטיולון למשל) - זו סיבה טובה לא להושיב כי זה אומר שהוא פשוט לא חזק מספיק ולא מוכן לישיבה. אם מצאתם את עצמכם מקיפים אותו בכריות כדי שיצליח לשבת ולא יפול - אין צורך להושיב.
** למה כן להושיב?
ישיבה היא מנח נעים, מחזק את שרירי הגב והבטן, רואים הכל מגבוה והידיים פנויות לחקירה.
יש מקרים בהם הרבה יותר יעיל להושיב - לצורך אכילת מוצקים ובאמבטיה כשהדפני כבר קטנה.
את רוצה לחזק את שרירי מרכז הגוף של הפיצקול? תרגול ישיבה מעולה הוא במנחים "דינמיים". כלומר - בנדנדה, על כדור פיזיו, על הברכיים שלנו כשאנחנו אוחזים באגן או על הכתפיים שלנו. בכל המנחים האלה יש תנועה, התינוק צריך להניע ולאזן את עצמו וזה מאפשר להם להתחזק, לפתח מסוגלות ולבנות מוטיבציה להגיע לישיבה בעצמם. אלה תרגולים שבד"כ מתאימים מגיל חצי שנה בערך.
**שימי לב:
מגיל 4 חודשים הרבה תינוקות עושים "כפיפות בטן" וההורים חושבים שהם מתיישבים. זוהי עבודה של שרירי הבטן ורצון להיות גבוה ולראות, זו לא הדרך להתיישבות. אם זה קורה הניחו אותם על המשטח על הבטן ואפשרו להם להזדקף, להסתכל ולראות על ידי הרמת הראש על הבטן. אל תתרגלו איתם משיכה לישיבה, זה פשוט לא אפקטיבי ובעיקר יוצר מתח בבטן.
אל תושיבי פיצקול שלא נוח לו על הבטן כדי לקדם אותו. בסופו של דבר כמו שכתבתי בהתחלה - ההתחפתחות, החיזוק והתנועתיות נעשים בעיקר קרוב למשטח ואם הפיצקול שלי בכלל לא מעוניין לזוז ולחקור על המשטח ומעדיף לבלות את זמנו בישיבה סטטית - זה סימן ממש טוב להפסיק להושיב.
כמו תמיד, הכי חשוב להסתכל על התינוק שלך ועל מה שמתאים לו. דווקא תינוקות מאד תנועתיים רק ירוויחו מכמה דקות של הושבה, ולעומת זאת תינוקות "שאנטי" שמאד נהנים להיות סטטיים צריכים יותר מוטיבציה לתנועה ופחות להיות תקועים במנח הנוח הזה...
Comments