בואו נדבר רגע על טרמפולינה - לא זאת שקופצים עליה ובסבירות גבוהה שוברים משהו אלא זאת שמושיבים עליה תינוקות ולא ברור למה היא זכתה לאותו השם...
נעשה את זה ברור ופשוט -
העניין המרכזי עם הטרמפולינה הוא - שהיא לא משטח. כלומר, כל זמן שהפיצקול מבלה בה הוא בעצם לא נמצא במקום שמעודד ומסייע לו לחקור את הגוף שלו, לזוז, לדחוף וללמוד.
אפשר לדבר על הזוויות של הגב ועל כמה הן מייצרות מתח, אפשר לדבר על מיקום הטרמפולינה מול טלוויזיה למיקסום הצפת החושים - אבל זו הנקודה המרכזית. משטח, מגע, תנועה - סה"כ אלא שלושת הכלים העיקריים ללמידה והתפתחות והטרמפולינה לא מספקת אף אחד מהם.
עכשיו כשהבהרנו את זה, בואו נבהיר עוד משהו קטן: מותר לנו לקחת הפסקות. זה אפילו מאד רצוי כי אחרת איך ומתי נגיס אנרגיות וכוח להיות, לעניין, לתקשר עם הפיצקולים?
ולכן, אם הדרך היחידה שלי לשתות את הקפה חם או ללכת לעשות פיפי או סתם לבהות בחלל רבע שעה בלי לעשות כלום היא להניח בטרמפולינה - זה בסדר. הכל טוב. את לא אמא נוראית ומזניחה אם זה קורה.
אז מילת המפתח בסופו של דבר, כמו הכל בערך, היא מינון. רבע שעה-עשרים דקות בטרמפולינה לא יעשו נזק.
אני כן אשלח אותך לבדוק ולהבין איך אפשר לעזור לפיצקול שלך לשהות לבד, בלי התיווך שלך, חלק מהזמן. בין אם זה במשחק, חקירה או עניין ובין אם זה בבהייה, שעמום ומנוחה.
גם את זה אנחנו צריכות לפעמים ללמד, לבסס ולתווך וזה הרבה פעמים יותר קשה מאשר פשוט להניח בטרמפולינה ולחשוב ששם זו המנוחה.
אז מה דעתך? ומה המצב אצלך? שתפי אותי :)
Commentaires